איך קורה שהבנאם הכי חשוב שלי בחיים עוזב אותי ואפילו בלי להודיע ?

אולי אני גם אמות ואז ניפגש?

יכול להיות שזה חלום רע?

האם פתאום הוא ידפוק בדלת ויגיד לי שזה בדיחה ?

איך קורה שכל האנשים הכי חשובים מתים דווקא לי ?

למה אני חושבת כל כך הרבה מחשבות שליליות ?

החיים קצרים אמרו הרבה חיים ויש לנצל כל רגע שעובר.

בגיל 27 חוייתי בפעם הראושונה מוות מאדם שהיה הכי קרוב אליי, אבא שלי 

איבדתי אותו תוך פחות משובע , בלי להודיע מראש.

במשך כמעט שנה חייתי ביידיעה שהוא ידפוק בדלת ויחזור , נחשו מה הוא לא .

לחיות עם אובדן הוא דבר קשה ולא קל .

איך יוצאים מזה?

האם הבחירה בידי?

איך הופכים את החשיבה לחיובית ?