איך קורה שהבנאם הכי חשוב שלי בחיים עוזב אותי ואפילו בלי להודיע ?
אולי אני גם אמות ואז ניפגש?
יכול להיות שזה חלום רע?
האם פתאום הוא ידפוק בדלת ויגיד לי שזה בדיחה ?
איך קורה שכל האנשים הכי חשובים מתים דווקא לי ?
למה אני חושבת כל כך הרבה מחשבות שליליות ?
החיים קצרים אמרו הרבה חיים ויש לנצל כל רגע שעובר.
בגיל 27 חוייתי בפעם הראושונה מוות מאדם שהיה הכי קרוב אליי, אבא שלי
איבדתי אותו תוך פחות משובע , בלי להודיע מראש.
במשך כמעט שנה חייתי ביידיעה שהוא ידפוק בדלת ויחזור , נחשו מה הוא לא .
לחיות עם אובדן הוא דבר קשה ולא קל .
איך יוצאים מזה?
האם הבחירה בידי?
איך הופכים את החשיבה לחיובית ?